חוקר פרטי למשמורת ילדים והסדרי שהות

מתי חוקר פרטי באמת עוזר בתיק משמורת

לא כל סכסוך משמורת צריך חוקר.
אם המחלוקת היא על חלוקת ימים או על מקום מגורים, חוקר לא יוסיף הרבה. הוא עוזר כשיש טענה עובדתית שאפשר לבדוק בשטח.

המקרים הנפוצים:

• חשש להזנחה - ילדים שנשארים לבד או מגיעים למסגרת בשעות לא סבירות.

• התנהגות מסוכנת - נהיגה אחרי שתייה, שימוש בסמים או חשיפה לאנשים מסוכנים.

• הפרה של הסדרי השהות - איחורים קבועים, החזרות שלא מתקיימות או מניעת קשר.

וגם מצבים הפוכים, שבהם הורה מואשם בדברים שלא קרו וצריך להראות את התמונה האמיתית.

ואם הסכסוך התחיל מחשד לבגידה, יש לנו עמוד נפרד על חוקר פרטי לבגידות.

איך זה נראה בפועל

מתחילים בשיחה, ורצוי שגם עורך הדין יהיה בה.
מגדירים מה בדיוק הטענה, באילו ימים ושעות היא אמורה להתרחש, ומה בית המשפט צריך לראות.

אחר כך מתחיל המעקב, והחוקר מתעד מהמרחב הציבורי: מתי הילדים יוצאים מהבית ומתי הם חוזרים, עם מי הם נמצאים, איך נראית ההסעה, מה קורה בגינה ציבורית או במסעדה.

הוא עושה את זה בדיסקרטיות, כי מעקב שמתגלה עלול להזיק לילדים ולתיק.

התוצר הוא דוח מסודר לפי תאריכים ושעות, עם צילומים.
כשהדוח מיועד לבית משפט, החוקר יכין אותו בהתאם, ובמקרה הצורך יעיד עליו.

איך הדוח משתלב בהליך

בבית המשפט לענייני משפחה ההכרעה נעשית לפי טובת הילד.

הכלי המרכזי שעומד לרשות השופט הוא בדרך כלל תסקיר של עובדת סוציאלית לסדרי דין, והשופט רשאי לאמץ אותו או לסטות ממנו.

דוח של חוקר לא מחליף את התסקיר - הוא יכול להשפיע עליו.
עורך הדין יכול להעביר אותו לעובדת הסוציאלית, לבקש בדיקה נוספת על סמך הממצאים, או להגיש אותו כראיה.

דוח שמראה דפוס חוזר, לאורך כמה תאריכים, שווה הרבה יותר מצילום אחד.

ומה אם יש חשש מיידי?

אם הילדים בסכנה עכשיו, לא מחכים לחוקר.
מתקשרים למשטרה במוקד 100, או פונים לעובדת הסוציאלית ברשות המקומית.

וכשיש חשש שההורה השני יוציא את הילדים מהארץ בלי הסכמה, עורך דין יכול לבקש מבית המשפט צו עיכוב יציאה מהארץ - לפעמים כבר באותו יום.

רוב החקירות האלה מבוססות על מעקב, ולכן המחיר נבנה משעות.

• שעת מעקב - בדרך כלל 300 עד 700 ₪ לחוקר, ו-500 עד 1,000 ₪ לשעה לצוות של שניים.

• יום מעקב שלם - 2,500 עד 4,500 ₪.

בתיקי משמורת בדרך כלל צריך דפוס ולא אירוע בודד.
לכן מתכננים כמה ימי מעקב שמפוזרים, למשל סופי שבוע של הסדרי שהות לאורך חודש.

אם אתם יודעים בדיוק באילו ימים הבעיה קורית, זה חוסך הרבה.

אם החוקר צריך להעיד, זה מתומחר בנפרד.

חוקר מורשה רשאי לתעד במרחב הציבורי.
הוא לא רשאי לצלם בתוך הבית של ההורה השני, גם לא דרך החלון.

יש כמה דברים שהורים עושים מתוך דאגה אמיתית, ושעלולים להפוך את התיק נגדם:

• מכשיר הקלטה בתיק של הילד
  כדי לשמוע מה קורה אצל ההורה השני - זו האזנת סתר, כי אתם לא צד לשיחות האלה.

• אפליקציית מעקב על הטלפון של ההורה השני
  זו חדירה לחומר מחשב.

• GPS ברכב שלו
  עלול להיחשב פגיעה בפרטיות.

גם מה שאתם עושים עם הילד חשוב.
"לחקור" ילד אחרי כל ביקור, או לבקש ממנו לצלם, מכניס אותו לאמצע הסכסוך. עובדות סוציאליות ושופטים שמים לב לזה, וזה לא נזקף לטובת ההורה שעשה את זה.

ראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות עלולה להיפסל.
וגם כשהיא מתקבלת, היא עלולה לפגוע באמינות של ההורה שהשיג אותה.

עוד על הגבולות במדריך מה מותר ומה אסור לחוקר פרטי.