איתור חייבים

כדי לאתר אנשים החייבים לכם כספים כדאי להתחיל מכאן, כי חלק מהבעיות נפתרות בלי לשלם לאף אחד:

• כתובת ממרשם האוכלוסין

אחרי פתיחת התיק אפשר לבקש דרך האזור האישי באתר רשות האכיפה והגבייה את הכתובת של החייב כפי שהיא רשומה במשרד הפנים. הבעיה היא שהרבה חייבים לא גרים בכתובת הרשומה.

• מידע נוסף על החייב

מידע שאינו כתובת אפשר לקבל רק באישור רשם ההוצאה לפועל.

• עיקול אצל צד שלישי

אפשר לבקש לעקל כספים של החייב אצל בנק, מעסיק או לקוח. צריך לציין בבקשה מי הצד השלישי. צו שנמסר למשרד הראשי של בנק חל על כל הסניפים של אותו בנק, אבל לא על בנקים אחרים. הבנקים לא ימסרו לכם באיזה בנק יש לחייב חשבון, בגלל סודיות בנקאית.

• חקירת יכולת

רשם ההוצאה לפועל מזמן את החייב, שממלא שאלון על ההכנסות והנכסים שלו וחותם על ויתור סודיות. חייב שלא מתייצב ולא משלם תוך 30 יום חשוף להגבלות: עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה, הגבלה בבנק.

כלומר, ההוצאה לפועל היא הכלי שגובה. איתור החייב הוא העבודה שמראה לכלי הזה לאן לכוון.

מה חוקר פרטי בודק כשמאתרים חייב

מקום מגורים בפועל

החוקר בודק בשטח איפה החייב ישן בלילה: הרכב שחונה מתחת לבניין, תיבת הדואר, השעות שבהן הוא נכנס ויוצא. התוצאה היא כתובת שאפשר למסור בה מסמכים, ותיעוד שמראה שהוא אכן גר שם.

מקום עבודה ומקורות הכנסה

מעסיק הוא אחד היעדים הטובים לעיקול, כי המשכורת מגיעה כל חודש. אם החייב עצמאי, החוקר מנסה לזהות את הלקוחות שלו, שגם אצלם אפשר לעקל כספים.

עסקים וחברות

ברשם החברות אפשר לבדוק לפי מספר זהות באילו חברות אדם רשום כדירקטור או כבעל מניות. חייבים רבים ממשיכים לעבוד דרך חברה, או דרך חברה חדשה שנפתחה אחרי שהקודמת נסגרה, לפעמים על שם בן משפחה.

רכבים ושעבודים

ברשם המשכונות כל אדם רשאי לבדוק, תמורת אגרה, אילו משכונות רשומים על מספר זהות מסוים. זה מגלה למשל רכב שנקנה בהלוואה או ציוד ששועבד. בשטח החוקר מתעד באיזה רכב החייב משתמש בפועל ועל שם מי הוא רשום.

נדל"ן

אין מאגר רשמי שמאפשר לכל אחד לחפש דירות לפי תעודת זהות. נסח טאבו מפיקים לפי גוש וחלקה או לפי כתובת, ולכן קודם צריך לדעת איזה נכס לבדוק. חלק מעבודת החוקר הוא לזהות נכסים כאלה: דירה שהחייב משכיר, מגרש שעליו הוא בונה, בית של הורים שהוא רשום בו כשותף.

חייב שעזב את הארץ

גם כאן אפשר לעשות לא מעט: לזהות לאן עבר, האם ממשיך לעבוד עם לקוחות בישראל והאם השאיר כאן נכסים. גבייה מחייב בחו"ל דורשת בדרך כלל גם עורך דין במדינה שבה הוא נמצא.

כשהחייב מבריח נכסים

הסימנים הנפוצים: דירה שעוברת לבת הזוג חודש לפני התביעה, רכב שנרשם על שם האמא אבל חונה כל לילה ליד הבית של החייב, חברה שנסגרת ונפתחת מחדש עם אותם לקוחות ושם אחר.

החוק לא מתעלם מזה. בהליכי חדלות פירעון בית המשפט רשאי לבטל עסקה שנועדה להבריח נכס מהנושים, גם אם בוצעה עד שבע שנים לפני ההליך, בתנאי שלא נפגע צד שלישי שקנה את הנכס בתום לב. הסתרת נכסים מנושים יכולה להיות גם עבירה פלילית.

כדי להגיע לזה צריך ראיות, ובדיוק את זה החוקר מביא: תיעוד שמראה שהנכס עבר על הנייר, אבל בפועל נשאר בשימוש של החייב.

מתי איתור חייב לא משתלם

כדאי לחשוב על זה לפני שמשלמים:

• כשהחוב קטן. אם החוב נמוך מעלות החקירה, התחילו מהכלים של ההוצאה לפועל.

• כשהחייב בהליך חדלות פירעון. במצב כזה ההליכים נגדו מתעכבים, ומגישים תביעת חוב לנאמן. חקירה עדיין יכולה לעזור אם יש חשד שהוא הסתיר נכסים מהנאמן.

• כשאין באמת מה לגבות. חוקר הגון יגיד לכם אחרי בדיקה ראשונית אם יש סיכוי ממשי, לפני שתשלמו על חקירה מלאה.

מה להביא לפגישה הראשונה

מספר תעודת זהות של החייב, הכתובת והטלפון האחרונים שאתם מכירים, מספר רכב אם יש, מקום העבודה האחרון שידוע לכם, מספר תיק ההוצאה לפועל ופסק הדין או ההסכם שעליו מבוסס החוב.

איתור חייב עולה בדרך כלל בין 800 ל-5,000 ₪. ההבדל הגדול הוא בין שני סוגי עבודה:

• איתור כתובת או מקום עבודה. בדיקה ממוקדת, לפעמים עם יום אחד בשטח. בדרך כלל בחלק התחתון של הטווח, ויש משרדים שמציעים לה מחיר קבוע.

• מיפוי נכסים מלא. בדיקה במרשמים, עבודת שטח של כמה ימים ותיעוד של נכסים שהוברחו. בחלק העליון של הטווח, ובתיקים מורכבים, עם חברות או נכסים בחו"ל, גם יותר.

מה כדאי לשאול לפני שסוגרים:

• המחיר קבוע או לפי שעות?

• מה בדיוק כלול בדוח: רק כתובת, או גם מקום עבודה ונכסים?

• האם הדוח מתאים להגשה בתיק ההוצאה לפועל?

• מה קורה אם לא נמצאה כתובת חדשה?

השוואה של המחירים לפי סוג שירות נמצאת במדריך כמה עולה חוקר פרטי.

חוקר פרטי מורשה עובד עם מרשמים ציבוריים, עם מקורות פתוחים ועם תצפית במרחב הציבורי. זה מספיק כדי לאתר את רוב החייבים.

מה הוא לא רשאי לעשות, וכדאי לדעת את זה לפני שבוחרים משרד:

• לקבל מידע מהבנק

אף חוקר לא יכול להשיג באופן חוקי פרטי חשבון או יתרות מבנק. מה שהוא כן יכול זה למצוא סימנים, למשל פרטי חשבון שמופיעים בחשבונית שהחייב שולח ללקוחות שלו.

• לשלוף מידע ממאגרי מידע ממשלתיים

מרשם האוכלוסין, נתוני מס הכנסה, רישומי כניסה ויציאה מהארץ.

• להתחזות לעובד ציבור

לא לשוטר, לא לפקיד ולא לשליח של ההוצאה לפועל.

• לאיים או להטריד

חוקר אוסף מידע. הוא לא גובה את החוב.

משרד שמבטיח לכם "דוח בנק" או "פירוט שיחות" עובר על החוק. מעבר לסיכון הפלילי, ראיות כאלה עלולות לפגוע בתיק שלכם בדיוק כשהוא מגיע לרשם.

עוד על הגבולות האלה במדריך מה מותר ומה אסור לחוקר פרטי.